במלאת עשור למותו - מה אתם יודעים על אריק איינשטיין?

איינשטיין היה אלוף ישראל לנוער בהדיפת כדור ברזל, זכה במדליית ארד במכבייה בקפיצה לגובה ואף שיחק בקבוצת הבוגרים של הפועל תל אביב בכדורסל. בכדורעף הוא לא התמקצע.

איינשטיין עבד עם אולארצ'יק ופניגשטיין, יחד עם יוני רכטר ויצחק קלפטר שהפכו לשותפיו הבולטים, באלבום "האהבה פנים רבות לה". אפרים שמיר שר וניגן במופע "אנשים אוהבים לשיר".

איינשטיין ביצע בעברית את "אובלדי אובלדה" ואת "הבלדה על ג'ון ויוקו", שהפכה ל"היה לנו טוב נהיה לנו רע", וכן הקליט בשפת המקור את Here, There and Everywhere באלבום "יסמין".

איינשטיין אמנם הלחין שירים בודדים בלבד, אבל "עוד יהיה" מ-1976 הוא בוודאי השירים היפים ברפרטואר המפואר שלו.

בראבא התארח בתפקיד שוטר במערכון הסרט האיטלקי ("סמפדוריה בראבא על הלנצ'יה")

איינשטיין אהד את התותחנים, אותם כינה בהומור "הפועל לונדון". לאחר פטירתו שלח מאמן ארסנל דאז, ארסן ונגר, מכתב ניחומים לאלמנה סימה

המסעדה התל אביבית הייתה ידועה במשך שנים כמקום הבילוי המועדף על איינשטיין וחבריו, והוא ידע להוקיר תודה לצוות שאירח אותו.

ב-1995, יותר מ-20 שנה אחרי השיר המקורי, הוציא איינשטיין את "סע לאט ב'". הנסיעה הפעם הייתה לגליל, והפעם הפועל חזרה לליגה והאוהדים כבר לא היו מסכנים.

ההופעה האחרונה של איינשטיין נערכה באוגוסט 1981 בקיסריה, אך לא באמפיתיאטרון הגדול אלא במועדון "קיסרית".

בשנות ה-70 איינשטיין השתתף בפרסומת לתה ויסוצקי, ובשנות ה-90 בקמפיין לבנק הפועלים. ב-2008 הסכים לשימוש בחומרי ארכיון שלו בפרסומת לאורנג' (בה הושתלו אמני ישראל המודרניים בקליפ המוכר של 'אני ואתה')

איינשטיין יצר את "שביר" ב-1983, בשיתוף פעולה עם יצחק קלפטר, לאחר תאונת הדרכים הקשה שעבר שנה קודם לכן, ובאופן טבעי בחר להתמקד בטקסטים אישיים שהושפעו מהאירוע הטראומתי.

איינשטיין הקליט ביצועים יפהפיים ל-I Need You To Turn To מהאלבום הראשון של אלטון ג'ון, ול-Reason To Believe של טים הרדין.

25 שנה אחרי שאמה, ציפי לוין, השתתפה בקליפ של "הימים הארוכים והעצובים", המעגל נסגר כשגם הילדה לבית רפאלי לקחה חלק קטן בקריירה של איינשטיין.

גידי גוב כבר הקליט את השיר עבור הפסקול לסרט בעל אותו שם שיצא ב-1978, אבל לבסוף הוחלט לגנוז את גרסתו ואיינשטיין הקליט את השיר עם אותו פלייבק בדיוק. הגרסה של גוב ראתה אור רק ב-2012.

בגרסה המקורית מ-1977 שר איינשטיין את השורה יחד עם יהודית רביץ וקורין אלאל. בעיבוד המחודש מ-1988 את השורה מבצעות רביץ ואלאל בלבד.