לאן הולך כספנו?
השאלה.. האם זוהי שחיתות שלטונית?
למישהו יש מושג מהו האינטרס של שר האוצר לנהוג כך?
הצעה אלטרנטיבית:
- עבור חברה בעלת רווחים כלואים, יוגדר סף הרווחים המותרים בצבירה בהתאם לקריטריונים שייקבעו ע"י רשות המסים, כגון, מספר מועסקים, ענף, מחזור...
- רווח הנצבר מעבר לרווחים אלו יוגדר כצבירה "מלאכותית" שכל תכליתה הינה להמנע מתשלום מס, וככזה, זכאית דמינתישראל לגבות עליו מס כאילו חולק, בדומה לנהוג בסוגי חברות אחרות.
- ניתן להקל ולתת חלון זמן לחברות לבצע פעילות ברווחים הצבורים, במשך תקופת זמן מסוימת, נניח שבע שנים, ולארחיה להתחיל לגבות מס בחליקים, נניח חמישה אחוזים כל שנה, עד להגעה לסף מס גבוה מסף מס החברות הרגיל.
דומני שבהצעה זו, מתקבל אינטרס די דומה עבור החברות בעלות הרווחים הכלואים... אבל האינטרס הציבור וההוגן!! נשמר בצורה שיוויונית והוגנת הרה יותר.
אני חושב שהבעיה היסודית, ונתקלתי בה גם בעבודה מול רשות המסים, היא העדפה משמעותית של מיסוי בטווח הקצר, לכל נושא תפקיד בהתאם לכהונתו, ע:פ הטווח הארוך, שמעבר לקדנציה של אותו הפקיד.
כיצד ניתן ליצור "תקופת צינון" לחקיקה ולעסקאות הללו?
למשל, על הסדר מס\ חקיקה\פשרה.. וכיוב" העולה למדינה יותר ממאה מיליון שקלים, תחול תקופת צינון וה"כסף" ייכנס לקופת המדינה רק בתום הקדנציה של אותו הפקיד\שר?
