כאשר רמת הכולסטרול בדם גבוהה (וגם כאשר הרמה תקינה) להעשיר את התפריט בקטניות, במזונות עתירים בשומן בלתי רווי כמו אבוקדו, אגוזים, שמן זית, טחינה, דגים. מומלץ להעדיף בשר רזה, עוף ללא עור, להמעיט בצריכה של בשר מעובד (נקניקים, נקניקיות), איברים פנימיים, גבינות עתירות שומן, חמאה, שמנת ומזון אולטרה מעובד המכיל שומן רווי כמו עוגיות וחטיפים.

מחסור באבץ יכול לגרום לשינויים בטעם שעלולים להוביל לפגיעה בתאבון ולירידה בצריכה של רכיבים מזינים כמו חלבונים, ויטמינים ומינרלים.

נכון להיום אין טיפול תרופתי מסוים ויעודי לירידה בחוש הטעם, אך יש מחקרים המצביעים על שיפור, במקרים מסוימים, לאחר צריכת אבץ בתוסף תזונה. מקורות לאבץ במזון הם בשר בקר ועוף, ביצים, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וגרעיני דלעת.

נוטים להגיש תירס בארוחות כמנת ירק אך למעשה הוא שייך לקבוצת הדגנים, בדומה לאורז ולחיטה. מרבית גרגיר התירס, כ-70%, הוא פחמימה, 12% בקירוב חלבון ומעט שומן 4-5%. היתרון הגדול של התירס לעומת דגנים אחרים הוא שגרגרי התירס נצרכים כדגן מלא. ניתן להבחין בשלושת חלקי הגרעין: הקליפה החיצונית מכילה סיבים תזונתיים, ויטמינים מקבוצהB ורכיבי תזונה חשובים. השכבה האמצעית, הנקראת אנדוספרם מהווה כ-80% מהדגן, והיא מכילה בעיקר פחמימות (עמילן), מעט חלבון וויטמינים מקבוצה B. החלק הפנימי – הנבט - מכיל ויטמינים, מינרלים ורכיבי תזונה נוספים.

אחד מהסימנים המייחדים את הקטניות הוא התרמיל, שבו זרעים בעלי איכות תזונתית גבוהה ותרומה לבריאות. ארגוני בריאות בעולם מנחים ומעודדים צריכה של קטניות כחלק מתפריט מאוזן, בזכות כמות החלבון הגבוהה, והערכים המרשימים של סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. לכן הקטניות משויכות לשתי קבוצות מזון: החלבונים והירקות.

ויטמין A שמקורו מהחי נקרא רטינול. ויטמין A ממקור צמחי נקרא קרוטנואיד. עודף בוויטמין A שמקורו מעולם החי עלול לגרום למומים מולדים בשבועות הראשונים להיריון. לכן, מומלץ להגביל את צריכת הוויטמין מן החי טרם ההתעברות ובמהלך ההיריון, להבדיל ממזונות מהצומח שאין צורך להגביל.

הסידן חיוני לבריאות השלד, מערכת העצבים, השרירים ומערכת החיסון. ויטמין D נדרש לספיגה של סידן ולשמירה על רמה תקינה שלו בגוף. מחקרים בעולם ובארץ מצביעים על קשר בין צריכה של ויטמין D בתוספי תזונה וקורונה. עם זאת, אין מספיק הוכחות כי תוסף כזה יצמצם את חומרת המחלה.

כ- 2,300 מ"ג ביום שווים ל-1 כפית מלח. צריכת הנתרן בישראל גבוהה פי שניים ואף יותר מהצריכה המומלצת. מקורו של רוב הנתרן בתפריט כ-80%, אינו מהמלחייה שעל השולחן בבית או במלח שאנחנו מוסיפים בבישול, אלא במוצרי מזון אולטרה-מעובדים: בשר ומוצריו, לחם ומאפים, גבינות, רטבים, חטיפים ועוד.

כולם, ויש עוד עשרות נוספים, כמו מלטודקסטרין, גלוקוז, גלקטוז, סוכר קוקוס, פרוקטוז, אגבה, דקסטרוז, מאלט שעורה, מלטוז, קַרַמֵל, סוכר קנים, סוכר חום, סוכר ענבים, סילאן וגם דבש - הם סוכרים חסרי ערך תזונתי או ערך זניח התורם לבריאות, ואף להיפך, מזיקים. הם מופיעים בצורה זו או אחרת ברשימת הרכיבים של מוצרי מזון רבים.

המעי הדק הוא צינור מפותל בקוטר של כ- 3 ס"מ ובאורך של כ-7 מטר, התופס את רוב חלל הבטן. לכל אורכו, על גבי דופן המעי, קיימות בליטות המכונות סיסים ועליהן בליטות נוספות הנראות כמברשות. מבנה מפותל זה יחד עם אורכו של המעי הדק יוצרים שטח פנים גדול שאצל אדם בוגר מגיעים לכ-500 מ"ר. מבנה מיוחד זה מאפשר נגישות גבוהה יותר למזון המפורק ואת המשך התהליך - פירוק נוסף וספיגה של המזון לזרם הדם.