הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים כלליים

מבין עשרת הליקויים העיקריים שעליהם הצביע דו"ח המבקר ב-2017 - אף לא אחד תוקן באופן מלא. מרבית הליקויים תוקנו במידה חלקית בלבד, או לא תוקנו כלל.
1
חדרי הניתוח בבתי חולים כלליים אינם מנוצלים באופן המיטבי
בדוח הקודם נמצא כי למשרד הבריאות אין מידע מלא ואמין על תפוקות חדרי הניתוח ובכך נפגעת יכולתו לתפקד כגורם המפקח עליהם. בתשובתו לדוח הקודם (2017) הצהיר משרד הבריאות שיקים ועדה רב-תחומית שתקבע תורת הפעלה סדורה לחדרי הניתוח. ועדה שכזו אמנם הוקמה, אך רק לקראת סוף תקופת ביקורת המעקב הנוכחית (ספטמבר 2020). משרד המבקר ממליץ למשרד הבריאות לקבוע לוח זמנים לעבודת הוועדה שקמה, ולגבש תכנית סדורה במטרה לייעל את תפעול מערך חדרי הניתוח.
2
אין מעקב סדור אחרי ביטולי ניתוחים והסיבות לביטולים
בבתי החולים שנבדקו לא חל שינוי בשיטת שיבוץ הניתוחים לצורך מיצוי מלוא הפוטנציאל הקיים, ומשרד הבריאות טרם הגדיר יעד לניצול חדרי הניתוח בבתי החולים הממשלתיים. בבתי החולים הממשלתיים ה"קטנים" (כדוגמת "זיו" בצפת) מנוצלים בשעות אחר הצהריים רק 17%-50% מחדרי הניתוח.

בנוסף, מדד ייעודי שבנה משרד הבריאות נוכח הביקורת הקודמת - במטרה לעקוב אחרי שיעור הניתוחים המבוטלים - אינו בשימוש, ומשרד הבריאות לא מחייב את בתי החולים הממשלתיים לתעד את הביטולים. בבתי החולים של קופ"ח כללית לעומת זאת, נעשה שימוש במדדים שנבנו.
3
אין מדדים אחידים למדידת זמני ההמתנה לניתוחים
משרד הבריאות לא קבע תורה סדורה שלפיה ינוהל הליך קביעת התור לניתוח, ולא הטמיע מערכת או מתודולוגיה אחידה למדידת התורים, מה שמקשה על השוואה והסקת מסקנות. על אף היעד שקבעה קופ"ח כללית של עד 30% מטופלים הממתינים לניתוח מעל שנה - בחודש מאי 2020 שיעור המטופלים הללו היה כמעט כפול ועמד על 53%.
4
שיעור הרופאים המרדימים בישראל נמוך מבמדינות מפותחות אחרות
על פי הדוח, שיעור המרדימים בישראל נמוך מבמדינות מפותחות אחרות בעולם, ועומד על 9.9 ל-100 אלף נפש. בצרפת לשם השוואה עומד נתון זה עומד על 16.1 ובגרמניה 30.9. בדוח ממליץ המבקר למשרד הבריאות לבחון יחד עם משרד האוצר, נציבות שירות המדינה והאיגודים המקצועיים את עדכון התקינה לרופאים מרדימים וכן את תקינת אחיות חדרי הניתוח.