בהלת אסטרהזניקה

1
כמה קיבלו את החיסון של אסטרהזניקה וכמה מקרי תופעות לוואי התגלו?

לפי חברת התרופות, יותר מ-17 מיליון בני אדם בכל העולם כבר קיבלו את החיסון בשתי מנות. רוב המחוסנים הם מבריטניה ומהאיחוד האירופי. בשבועות האחרונים נמצאו כ-40 מקרים של קרישי דם בקרב מתחסנים בזריקות של אסטרהזניקה - שהם 0.00023%. לפי החברה, מספר התקריות "נמוך בהרבה מהממוצע הטבעי באוכלוסייה"

2
מה ההבדל בין החיסונים של פייזר, מודרנה ואסטרהזניקה?

ההבדלים בין החיסונים מתבטאים בטכנולוגיה, במחיר, ביעילות ובאחסון

טכנולוגיה: בחיסון של אסטרהזניקה יש בעצם סוג של "נגיף דמה" שהונדס במיוחד ונכנס לגוף שלנו כדי להפעיל את המערכת החיסונית. הוא מיוצר בשיטה "הישנה" - כמו כל חיסון נגד שפעת. החיסונים של פייזר ומודרנה פותחו בטכנולוגיה החדשה: mRNA, שבעצם מעתיקה את המולקולות שהן חלק מה-DNA של הנגיף, ומזריקים אותן לתא של האדם כדי לייצר אצלנו את הנוגדנים

מחיר: החיסון של אסטרהזניקה זול בהרבה מזה של פייזר ושל מודרנה. הוא עולה כ-4 דולרים למנה. לעומת זאת, החיסון של פייזר עולה כ-20 דולרים ושל מודרנה כ-33 דולרים

יעילות: בעוד שפייזר ומודרנה דיווחו על יעילות של 95% למתחסנים בשתי מנות, אסטרהזניקה דיווחה על יעילות של 62%-90%

אחסון: את החיסונים של אסטרהזניקה אפשר להעביר גם בטמפרטורת מקפיא רגילה, בניגוד לחיסוני פייזר שצריך לשנע בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות צלזיוס. במדינות כמו באירופה, שם לוקח הרבה זמן להעביר חיסונים – זה יתרון משמעותי

3
מה הקשר בין קרישי הדם לחיסון?

קרישי דם נפוצים באוכלוסייה הכללית, ולכן ברשויות הבריאות חוששים שאין בכלל קשר בין קבלת החיסון לתופעה. לדוגמה – 300,000 עד 600,000 בני אדם בכל ארצות הברית מפתחים קרישי דם בריאות, בוורידים ברגליים או בחלקים אחרים של הגוף מדי שנה. אז לפי הנתונים האלה – בארצות הברית יש 1,000-2,000 תופעות של קרישי דם בכל יום. באירופה החליטו להשהות בכל זאת את מבצע החיסונים כדי לוודא שהכל בסדר ולהמשיך אחר כך

4
אילו מדינות החליטו להפסיק את החיסון?

יותר מ-10 מדינות, בהן צרפת, גרמניה, איטליה וספרד – החליטו להשהות לחלוטין את השימוש בחיסוני אסטרהזניקה. בעוד מדינות אחרות, כמו אוסטריה, החליטו לעצור רק את השימוש במנות מסוימות שהגיעו במשלוחים ספציפיים. גם בתאילנד החליטו להשהות לזמן קצר את מבצע החיסונים, אבל הלילה המבצע המשיך כשראש הממשלה היה הראשון לקבל את הזריקה

5
איזו השפעה תהיה על ישראל?

ישראל אמנם חתמה על הסכם חיסונים עם אסטרהזניקה, שבמסגרתו ישראל אמורה לקבל 10 מיליון מנות חיסון, אבל בינתיים היא מחסנת רק בחיסוני פייזר, בהם לא היה דיווח על תופעות לוואי חריגות. בנוסף, מפעלי אסטרהזניקה הודיעו עוד קודם על עיכובים בייצור שמעכבים את המשלוחים למדינות אירופה, אז לא סביר שמנות חיסון שלהם ינחתו כאן בזמן הקרוב

6
מה אומרים הרגולטורים?
שר הבריאות של גרמניה
צילום: אי-פי

הסוכנות האירופית לאישור תרופות עדיין מגנה על החיסון של אסטרהזניקה. בהודעה שפרסמו, נכתב כי היתרונות של החיסון גדולים יותר מהחשש לתופעות הלוואי, שאירעו רק במקרים ספורים. עם זאת, בהמשך אמרו שם גם שהם עובדים בצמוד לאסטרהזניקה וגם לרשויות הבריאות בכל מדינה כדי לבדוק את העניין

בארגון הבריאות העולמי הודיעו שהם חוקרים את המקרים וכינסו גם ישיבת חירום, אבל אתמול הבהיר דובר הארגון שאין הוכחות לכך שתופעות הלוואי וקרישי הדם בפרט קשורים לחיסון. לא אמרו לנו איך בדיוק תיראה החקירה או מה בדיוק יבדקו, אבל סביר להניח שהם יסתכלו על קבוצת האנשים שסבלו מהתופעה עוד לפני שהם התחסנו. ייתכן שיש קשר לאלרגיה או מחלה שהם סובלים ממנה. יכול להיות שיבדקו גם קבוצה מקבילה של אנשים שקיבלו את החיסון, ויראו אם האחוז שסבל מתופעות לוואי גבוה בקבוצה המחוסנת מול הקבוצה הלא מחוסנת - ואז נדע שיש כאן בעיה

7
מה יקרה אם יתברר שהחיסון לא בטוח לשימוש?

היו בעבר מקרים בודדים שבהם רגולטור חזר בו מאישור של חיסון. במקרה כזה, עושים ריקול, החזרה של החיסונים שעוד לא היו בשימוש. אבל, חשוב לומר שמדובר במקרים בודדים בכל ההיסטוריה שחיסון שעבר את האישורים של רשויות התרופות מתברר כלא יעיל/עם תופעות לוואי בעייתיות. במקרה של אסטרהזניקה, גם הרגולטורים מאמינים בינתיים שאין בעיה. אבל במקרה של איסוף החיסונים וביטול האישור שלהם – מי שכבר התחסן לא באמת צריך לעשות כלום. אחוזי היעילות של אסטרהזניקה נגד קורונה גבוהים, ולכן צריך רק לעקוב ולראות שאין תופעות לוואי חריגות